גזים הנפלטים ממקורות פליטה שונים כדוגמת תהליכי ייצור תעשייתיים, מתקנים לטיפול בשפכים, כלי רכב, משק החי והצומח, פעילות מסחרית (מסעדות, תחנות דלק וכדומה), פעילות ביתית (חימום ביתי,בישול וכדומה), עלולים להוות מקור למפגעי ריח. ריח עלול להוות מפגע אם עוצמתו, מאפייניו, תדירותו ופרק זמן הימצאותו הם כאלה, שעלולים לגרום לתופעות בריאותיות שליליות אצל הציבור הנחשף, נזק לרווחתו או להפריע לאדם ליהנות מחייו, מרכושו, ומעסקיו (מתוך "נוהל להגדרת מפגעי ריח" של המשרד לאיכות הסביבה).

חברת א.ש שרותי מחקר מוסמכת לדיגום ריח ממקורות מוקדיים (ארובות, וונטים), ממקור נפח (לדוגמא מבנה) וממקור שטח (לדוגמא בריכות אידוי שפכים). הדיגום נעשה לפי שיטה סטנדרטית אירופאית EN-13725. 
לפי שיטה זו, מערכת הדיגום מורכבת משקית נלופן, משאבה, צנרת טפלון, ומיכל העובד בעקרון הריאה (הוצאת אוויר מהמיכל, יצירת תת לחץ ומילוי פאסיבי של המיכל על ידי אוויר המטרה ללא מגע במשאבה ובמד הזרימה). עקרון זה מיושם בצורות הדגימה השונות. בהתאם לצורך מבוצעות דגימות לחומרים ריחנייים ספיציפים במקביל. 

  • הדגימה מועברת בתוך שקית הנלופן האטומה לאנליזה במעבדה אולפקטומטריות מוסמכת בארץ.

  • יחידת ריח (Odor Unit -O.U) מוגדרת כריכוז החומר/החומרים בעלי ריח הנמוך ביותר הניתן לגילוי ע"י 50% מצוות המריחים.

  • במקורות מוקדיים - התוצאה מתקבלת ביחידות של  O.U/m^3 וקצב הפליטה ביחידות של O.U/s.

  • במקור נפחי - נמדד נפח המקור, ונמדדת מהירות יציאת האוויר ממנו במידת האפשר. התוצאה מתקבלת ביחידות של O.U/s.

  • במקור שטח - מבוצע סקר מקדים על מנת להעריך האם המקור הינו אקטיבי (קיימת זרימת אוויר בספיקה גדולה מ-30 m^3/hr) או פאסיבי (לא קיימת זרימת אוויר מהמקור). לאחר מכן נקבעות נקודות דיגום לפי מטריצה המפורטת בתקן VDI 3880.

יש לך שאלה?